מדורת השבט: הכירו את שבט הפאנג (Fang) שחי בגבון, קמרון וגינאה המשוונית
ממקום מושבם המרוחק והנידח בין יערות הגשם של מערב אפריקה, בני שבט הפאנג יצרו אמנות שהגיעה למרחקים והשפיעה ועוררה השראה אצל כמה מהאמנים הבולטים של תנועת האוונגרד האירופאית.
מזרח אפריקה ודרומה מוכרים לנו יותר, בזכות היותם יעדי תיירות מצליחים. עשרות אלפי תיירים מבקרים בספארי ובמדינות כמו קניה, דרום אפריקה, נמיביה וטנזניה. מערב אפריקה היא הצד הפחות מוכר ביבשת. כל מערב אפריקה חרוץ בקווי גבול רבים של מדינות גדולות וקטנות עם שמות מסקרנים, כמו גבון, קמרון וגינאה המשוונית. בשלושת המדינות הללו משתרעת נחלתו של השבט בו נעסוק הפעם: שבט הפאנג. (fang).
שמו של שבט אולי לא כל כך מוכר אבל יצירותיו – מסכות שבטיות מרהיבות מעץ ופסלים ייחודיים – מפארות תערוכות ברחבי העולם ומהלכות קסם על מטיילים ונוסעים אירופאיים כבר מסוף המאה ה-19.
על שבט הפאנג
בני שבט ה- fang מונים יותר מ-800,000 בני אדם המתגוררים באזור טרופי חם ולח, מלא ביערות גשם ונהרות שוצפים, המשתרע בעיקר בין צפון גבון לקמרון ולגינאה המשוונית. בני הפאנג עוסקים בעיקר בחקלאות ובציד. הם חיים בכפרים שבטיים, המבוססים על קשרי משפחה רחבים , כשבראש כל כפר עומד צאצא של מייסדי הכפר מהעבר הרחוק.
בעבר היו בני שבט ה fang נוודים. בתקופה זו, כדי לא להפקיר את המתים מאחור בבית קברות קבוע, נהגו בני ה fang לשאת את עצמות המתים איתם בקופסא. הם האמינו כי שרידים אלו מחזיקים בכוח ספיריטואלי עצום. הפולחן סביב האבות הקדמונים ושרידי המתים נקרא "ביירי" (Byeri). השם הזה מתייחס גם לפסלים המגולפים שהוצמדו כשומרים וכקמעות מעל כל קופסת שרידים שכזו.
פסלי הביירי (BYERI)
הביירי, אותם פסלי ראש או פסלי דמויות גוף מלא מגולפים בעץ שניצבו על קופסאות שרידי המתים, הם אחת מצורות האמנות המפורסמות של שבט הפאנג. כמו לשרידים, גם להם היה בעיניי השבט כוח מאגי רב – אך מקורו היה במושבם על קופסאות השרידים הקדושים, ומשהופרדו הן איבדו את קדושתם.
צבעם של הפסלים היה כהה, שחור כמעט, בגלל הפטינה שעליהם שנוצרה ממשיחת הפסלים בשמן שוב ושוב. פסלי הראשים גולפו עם צוואר ארוך במיוחד. מעל הגוף המלא מפוסלים ראשים בולבוסיים גדולים, מתחת לגוף מפוסלות רגליים קצרות, ולעתים צוואר ארוך ועבה או פופיק בולט באופן מוגזם.
מסכות שבטיות של בני הפאנג
כמו שבטים רבים אחרים באפריקה, גם בני הפאנג יצרו מסכות שבטיות. המפורסמות שבהן הן מסכות ה"נגיל" (Ngil), בזכות צורתן הגיאומטרית המאורכת המיוחדת, עם פנים בצורת לב, אף ארוך ודק ופה קטן, ועיניים צרות. הן צבועות ברובן בלבן (מפיגמנט חרסית), צבע עצמות המתים המקושר לאבות הקדמונים, כשקווי המתאר לעתים מודגשים בגוון כהה. הסגנון שלהן כה ייחודי שקל לזהות אותן מיד. המסכות שמשו בטקסים שכללו ריקודים. השלטון הקולוניאלי אסר טקסים אלו בתחילת המאה העשרים, ובעקבות כך מסכות נגיל
( Ngil) מקוריות עתיקות מלפני תקופה זו הפכו נדירות ויקרות מאוד.
כשמסכות אלו, בעלות הקווים המאורכים והאבסטרקטיים-מודרניים, הגיעו לאירופה והוצגו בפני עולם האמנות המערבי לראשונה, הן עוררו עניין רב, ואף העניקו השראה לכמה מאמני תנועת האוונגרד בצרפת.
סוג אחר של מסכות נקרא Ngontand וגם בהן השתמשו בעת הריקוד הטקסיים. צורתן כמעין מסכות קסדה בעלות ארבעה צדדים. המסכות סמלו "נערה צעירה לבנה", וכנראה צמחו מהמפגש עם האירופאים הלבנים שהגיעו ליבשת.
פרט למסכות ה- Ngil , מסכות ה- Ngotand ופסלי ה Byari יוצרים אמני שבט הפאנג מזלגות מגולפים בעץ וכפות מקושטים בדמויות בסגנון הביירי וכן גם כלי נגינה מעוטרים להפליא. דוגמא לכלי מוזיקלי שכזה ניתן לראות כאן.
בגלריה לאמנות ותרבות שבטית תוכלו להתרשם מדוגמאות של אמנות שבטית מרהיבה משבט הפאנג, כמו גם משבטים נוספים בגבון ובקמרון. למשל, דוגמא יפהפייה של מסכת פאנג, "גלגל החיים", תוכלו לראות כאן: