שירת הבטון וציפורים אחרות – רוז בר נור

"שירת הבטון וציפורים אחרות" – תערוכת יחיד רוז  בר נור

רוז בר-נור אמנית ומרצה לאדריכלות ועיצוב במוסדות להשכלה גבוהה. ילידת לבוב אוקראינה. עלתה לארץ עם משפחתה בגיל 13. לדבריה, עיר הולדתה לבוב שהפכה לאחת מפניני הארכיטקטורה באירופה של המאות ה-17-20, הטביעה בה את חותמה וכילדה ספגה מבלי משים את היופי שבסגנונות הרנסאנס, הבארוק והרוקוקו.

" כתינוקת הוקסמתי מהצליל המיוחד שעיפרון מייצר במגעו עם הנייר. בת ארבע התפעלתי מציורי האגדות, שעיטרו את קירות הגן והחלטתי שכשאגדל, אצייר את כל האגדות. מאז התחיל הרומן שלי עם עולם הציור באין ספור רישומי עיפרון על גבי נייר.  במהלך השנים הנושאים השתנו, אך התשוקה לצייר לא התפוגגה. אני צוללת אל תוך עולם האמנות, מתנסה בטכניקות שונות כדי ליצור ולהעשיר את הרפרטואר ההבעתי שלי".

על פעולת הציור אומרת בר-נור: " יום עבודה מול הבד בסטודיו הוא יום עבודה לכל דבר. בדרך כלל, אני מתכננת בערב את מה שאעשה למחרת. בכל עת אני מגלה משהו חדש על המדיום, הטכניקה, על האמנות ועל עצמי, על האופן שבו אני אוחזת במכחול ומניפה אותו, תוך שילוב וערבוב הצבעים והדיאלוג הרוחני שלי עם הבד. השלב המכריע בעבודה שלי הוא ההתחלה. לפני שאני נוגעת בדף או בבד, אני קוראת חומר ומתעמקת בנושא. אחר כך עוברת לשלב התכנוני, קומפוזיציה רצויה, סולם צבעים, טקסטורות. רק לאחר סיום שלב התכנון, אני מגיעה לקנווס".

בר-נור הרשמת, האמנית, האדריכלית, מתכתבת בעבודותיה עם מושגים מעולם האדריכלות, תוך שימוש מעורר השראה בעיפרון  וניצול מופתי של כל האפשרויות הטמונות בו.  תחילה נוצר הדימוי בשרטוט על משטח, תוך דגש על הקו שיוצר את הצורה.  קו זה מתפתח בהמשך לדימוי. הנפח מושג לעיתים באמצעות צבע ולעיתים בשימוש מעורר השראה בשחור ולבן ובאור וצל. כך נוצר קו רגשי ברור ומובנה, קו נושם, חידתי, המכיל אמירה אמנותית חזקה וברורה. אמירה, השאובה מזיכרונות העבר וידיעת העתיד. בר-נור היא מקור הקו, שחור על לבן, לבן על שחור, קו לא מוגבל, המביא את כל התחושות כולן ואת כל הגוונים. הקו מותווה בחלל, מתחפר בעומק הנפש, חידתי, פיוטי, נוגע.

בעבודות נוצרים דימויים ומבנים פרי דמיונה וכאלה המעוגנים במציאות, שנולדים מחדש על גבי מצע הציור. הדימויים מתעתעים, מציאותיים ועל מציאותיים בו זמנית, מהלכים  על קו התפר שבין המציאות לדמיון, בין האור לצל, בין המובנה למטושטש, בין הקוים הברורים למשטחי הצבע, בין הבנוי למפורק, בין המתעתע למציאותי ובין המודע ללא מודע. בר-נור בחותם כתב ידה, לוקחת את הצופה למסע אישי, רגשי, כשהשכל והרגש משמשים בו בערבוביה. מסע בין חללים, עולמות, זיכרונות להווה ולעתיד, בין היחיד לרבים, השלם למפורק. הצופה מטייל בין רובדי מציאות להתרחשויות שונות וזמנים שונים.  הוא נחשף ליופי זר ומוזר ועם זאת קרוב ומוכר. הדימויים המשתקפים מהעבודות הם נטולי זמן ומקום ספציפיים. הם משקפים תחושות אוניברסליות של געגוע, פחד מהלא נודע, של השתאות, הכרה בהיות האדם באשר הוא רק חלק קטן, מזערי, מהיקום. על הבד מתהווה מציאות חדשה, מלאה ביופי שוקק חיים והנאה אסטטית, כשהזמן מאבד ממשמעותו. הצופה מתמסר להביט אל ההווה, כמו גם להתגעגע לזיכרון העבר ולמחשבות על העתיד.

התערוכה לזכרם של סדני ויגאל פלש ז"ל שנרצחו ב-7 לאוקטובר.

ד"ר גליה דוכין אריאלי

גלריה Global Art

טל' 0502811710

תודות ללב קיפרמן, מייסד ומנכ"ל ICU  על חלקו בהתממשות התערוכה.