"כמו ציפור על חוט, כמו שיכור במקהלת חצות, ניסיתי בדרכי להיות חופשי".
לאונרד כהן.
שרית מאייר יוצרת בבית שהפך עם השנים לסטודיו בו החיים והאמנות משמשים בערבוביה.
היצירה האמנותית עבורה היא צורך בסיסי המשמש דרך לעיבוד חוויותיה ואמונותיה.
התערוכה "חדר בריחה" נולדה בתוך המלחמה. המציאות הקשה והעצב עמוק, פריחת הכלניות
והפרגים שהפכו מדרום אדום לדרום מדמם, כל זה גרם למאייר לצאת לנסיעת "בריחה" אל
בריכות הדגים, אל נדידת הציפורים ואל עשרות צילומים שתיעדו את מעוף הציפורים ואת
הטבע שממשיך להיות מלא חיים. התערוכה "חדר בריחה" מציגה את המלחמה ממבט אחר.
שרית מספרת:
"השקט שאפף את האזור ואת בריכות הדגים היה מתעתע. בדרום התנהלה מלחמה, בעוד שכאן שרר עולם רגוע ויפה, עולם שבו ציפורים תרות לתומן אחר מזון, במה שנדמה כמרחבים אינסופיים. כשחזרתי אל הבית ואל הסטודיו צפו המחשבות ומצאו את דרכן אל הקנווס." הצופה מתחבר אל השלווה והרוגע של תנועת הציפורים, מתמכר אל תנועת הצבעים, אל הרוך והמרחבים ובורח לעולם אחר הרחק מהמציאות הכואבת.
מאייר שואבת את השראתה מאנטון בידרמן ויוסי מרק, שניהם אמנים ישראלים חשובים המשמשים לה מורי דרך בדרכה המקצועית.
לדבריה:" אני עובדת בצבע שמן. מרתק אותי היכולת של צבע השמן לפרק את היצירה
ולהרכיבה מחדש.
בכל ציור ישנן מספר שכבות של צבע וכך מתקבל אפקט עמוק יותר של
הגוונים בציור. אני מערבבת את צבע השמן על הקנבס, משתמשת בשפכטל ובמכחולים,
מערבבת את צבע השמן עם אצבעות הידיים וגורמת לצבע להראות רך ועדין. מתוך הצבע אני
בונה את הציור. אני משתמשת בצבעים חמים, צבעים המסמלים בעיני חיים, מלאי אנרגיה,
שמחה ורעננות. לכל צבע יש טכניקה אחרת וחשיבת ציור אחרת, ותנועת הצבע על הקנבס
יוצרת משחק תעתועים מרתק.
.
ד"ר גליה דוכין אריאלי
גלריה Global Art