אור עוזרד קווים לשינוי

 

אור עוזרד אמנית רב תחומית שהחלה דרכה בעיצוב תפאורות לתיאטרון ובהמשך שימשה כארט דירקטורית בסרטים מובילים בקולנוע הישראלי. הקו האמנותי המנחה בעבודתה לאורך השנים היה ליצר נרטיב, לשקף את המציאות האמנותית ולספר את הסיפור באמצעות עיצוב התפאורה והחלל. בשנים האחרונות בעקבות כאבים ומוגבלות גופנית עוזרד גילתה את הציור כדרך לריפוי. "רציתי להצליח להנות מהדברים הפשוטים. מקו מכתם מצבע. לעשות משהו שיסיט את תשומת הלב מהכאב".

העבודות הראשונות נולדו מהספה במרפסת ביתה. מוקפת בצמחים, יושבת /שוכבת על הכורסה מגלה עוזרד את עולם הצומח המשתנה לאט לאט, היא בוחנת את המרקם, את הטקסטורה ונותנת  לדמיון להנות ממראה העיניים.

עוזרד חוקרת  את הציור בטכניקות שונות. תחילה בעפרונות, עטים ומרקרים בפורמטים קטנים ואז בצבעי מים ובדיו על ניר אורז. לאט לאט נוצר גוף עבודות בפורמטים קטנים שנבע מהצורך הטבעי ביופי וצבע. נוצרה אידאליזציה של מראה עיניים בריאליזם פיוטי.

בהמשך הדרך נוצרה הסדרה  "גלויות חופשה" שנולדה מתוך נצחונות קטנים של תנועה בעולם. איים של חופש מהבידוד בבית. תמונות שצולמו מתוך הרכב הנוסע מהוות את הבסיס לסדרה המבטאת רעיונות ומחשבות הנוגעים לתפיסת מרחב הבית, חורים  ממשיים ומטאפורים ומפגש בין נרטיב אנושי לחומר ולמרחב. הפער בין יעדים שנחוו פעם כלאחר יד, נוף מכוער של כבישים, מנופים  וכאוס  הופכים מתוך הבידוד לנוף ולמרחב התבוננות סקרני.

 

הסדרה משקפת את ההנאה מהצמיחה האורבנית לצד טבע חולף הנשקף מחלונות הרכב. תנועה של השתנות בלתי פוסקת אל מול קיפאון הגוף. בנינים בפירוק, כבישים בשיפוץ,  מנופים, סולמות בניינים שנבנים מחדש, נוף עירוני קודח ורועש, נהרס ומתחדש. המבט הוא מרחוק, מתוך הרכב החולף וכך נוצרת אמנות הנובעת מתוך הרעש אל תוך השקט.

מבט חולף המנציח רגע, לפעמים בצילום, לפעמים נחרט בזיכרון  ואז מקבל ביטוי והעמקה רגשית בציור. הציור מתהווה לנגד העיניים ומנציח את הרגע החולף. לדבריה, "יציאה החוצה מהבית היתה סוג של קרב בתוך המאבק בכאב אבל גם הנאה מהמרחב וממראות שהם לא הבית.

העולם צומח משתנה מתפרק נהרס ונבנה מחדש ואני נתתי לדמיון להנות ממה שאני רואה". העבודות המוצגות יוצרות סוג של אידאליזציה מהפירוק וההרס, מהכאוס, מהרעש ומהליכלוך. המבט מרחוק, המונצח בציור, מעמיק ומנבא את מה שיהיה אחרי ההרס. את הצמיחה, את ההתחדשות ואת היופי.

הציור מוצא את היופי בתוך ההרס והכאוס. שלדי הבטון, עמודי הפלדה והעגורנים משתלבים בנוף הטבעי ויוצרים אידיליה חזותית שבה יופי וסכנה מתלכדים. המבנים הופכים לאורגניזמים חיים מתפוררים וצומחים. חורים גדולים וקטנים מתמלאים בפוטנציאל של קיום אנושי והתריסים והמרפסות חושפים קצת מהסיפור האנושי השוכן בהם.

בתערוכה מוצגת סדרה נוספת שנוצרה בהשראת ה Sumi-e. טכניקת ציור מסורתית בדיו שחורה על ניר אורז שמקורה בסין ולאחר מכן עברה ליפן במאה ה-14 על ידי נזירי הזן בודהיזם. ה sumi-e זו טכניקת ציור מדיטטיבית מינימליסטית שבה מנסה האמן ללכוד את המהות הרוחנית והפנימית של נושא הציור במספר מינימלי של משיכות מכחול.

ניר האורז סופג את הדיו במהירות ללא אפשרות לתיקון או מחיקה ולכן כל משיכת מכחול היא סופית. עוזרד יוצרת סדרה מינימליסטית מדידטיבית על ניר אורז לפעמים עם דיו שחורה בלבד ולפעמים מתווספים גם צבעי המים. לדבריה "זו סדרה שהיא חלון לעולם האישי שלי. לעולם האסוציאטיבי שלי והיא מתקשרת לחיפוש שלי מה מקומי בטבע בכלל ומה מקומי כאשה בעולם הזה". הציורים משקפים מבט אישי של כמיהה לטבע ולחוץ מתוך מוגבלות אישית. זהו אוסף של רגעי חופש מקירות הבית.

 

 

ד"ר גליה דוכין אריאלי

גלריה  Global Art

מרכז בעלי מלאכה 13 תל אביב

טל' 0502811710